מאיפה לוקחים את הכוח להתמודד
 

כל מי שחווה את התחושה הזו יודע היטב באיזה מצב אתה נמצא כשאתה אמור עכשיו לקחת את כל הכוחות שלך ולהמשיך הלאה.

בשעת משבר או מצב חירום אנחנו מוצאים כוחות על טבעיים ,אמא שילדה עומד על סף תחום תחזיק אותו כמה שצריך עד שיגיעו כוחות ההצלה .רק בדיעבד אחרי חלוף המשבר היא תרשה לעצמה להישבר,לבכות,להתעלף,לצרוח וכו.

במצבים של קושי מתמשך ,שהוא יומיומי ועל בסיס קבוע,צריך לחפש את מקורות הכוח אנחנו תמיד חושבים שהם מתדלדלים.

כחולה במחלה כרונית זה אומר שאתה חי את חייך בצל המחלה או שהמחלה היא דומיננטית ואנו חיים בצלה.
כול יום שעובר אנו לומדים את המחלה- וחיים על פי היכולות שלנו באותו היום.

מה זה אומר

כל בקר קמים ובודקים איך ומה המרגש,מה רמת הכוחות שלנו,רמת מצב הרוח,רמת האנרגיה, ומצב הכאבים
ואז מתכננים את היום.
ואם היום שלנו מתוכנן והיומן כבר מסומן .
נבדוק את עצמנו, האם אני אוכל לעמוד בהתחייבויות שלי?
במקרה שלא, נדחה או נבטל, ונתחיל את הבקר במנוחה.

אם אפשר לצאת לגינה עם הקפה ולשאוב את ניחוחות הבקר לתוכנו

אם המצב ממש קשה -פשוט להישאר במיטה ולחפש סרט טוב, עדיף מצחיק.

לא כדאי להישאב לתכניות הבקר שעוסקות בחדשות ורק גורמות למצב רוח רע

חשוב למצוא מקורות עידוד:שכנה צחקנית,ספר מהנה,קומדיה טובה,ארוחת בקר שחיתותית .גלידה,מוזיקה נעימה.

אל תגידו אין לי כוח ותוותרו בגלל כמה דקות של "ארגון הפרגון"

זה יכול להביא לכם שקט לכל היום,ולשפר את ההרגשה שלכם

זה זמן טוב למדיטציה,ואם אתם לא יודעים איך עושים:פשוט שכבו בשקט עצמו עיניים ,תנשמו כמה נשימות עמוקות .ותנו לגוף להירגע ולמחשבות לנדוד.אז תנסו לדמיין מקום כייפי שהייתם רוצים להיות בו:חוף הים,יער או כל מה שעולה על רוחכם ופשוט תהיו שם.

אחרי שנחתם מספיק ואתם מרגישים שאתם יכולים לחזור לשגרת יומכם
נסו להכניס פעילות בהדרגה, ובדרגת קושי שתוכלו לעמוד בה

כולם בסביבה יודעים ומכירים את מצבכם ולכן אין מה להתרגש.
אחרי שנים גם הילדים יודעים ולכן אין צורך להתבייש ,צריך פשוט להיערך נכון.

הדבר הנכון לעשות הוא לוודא שאתם אכן פועלים בהתאם ליכולות שלכם.

לא, לא מומלץ להיכנס למקום שבו כל הזמן אתם במיטה.

אם זה המצב,אנא פנו לעזרה.!

הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את האיזון,
 האיזון בין פעילות למנוחה. בין עשייה להרפיה .בין האפשרות להיות בחופש לבין היאחזות בכבלי המחלה .

נסו לחפש ולהבין איך ומתי אתם נופלים למשכב,מתי כואב יותר?מה הגורמים לכך בחיי היומיום שלכם?

היו הרופאים הכי טובים של עצמכם

היו קשובים לעצמכם

אנחנו רוצים שאחרים יקשיבו לנו ,אך האם אנחנו מקשיבים לעצמנו?.....

נסו לברר לעצמכם מה הם הגורמים מהימים האחרונים שגרמו להחמרה במצב.

ואם אתם שואלים למה? התשובה היא פשוטה.

ברגע שתתחילו להבין מה גורם לכם להרגיש יותר רע,או מעצים את הקשיים שלכם,

תוכלו לשלוט בזה.

אם זה בגלל שהתאמצתם יותר מידי-תתאמצו פחות

אם זה בגלל מריבה עם הילדים או הבעל.מצאו את הדרך להתפייס איתם וחפשו שם איפה הקושי.

לכל דבר יש סיבה ולפעמים נוח לנו פשוט לא להתעמת עם הבעיה ואז היא מעצימה.

הקשבה עצמית היא לא קלה אך כמו כל דבר בחיים ניתן ללמוד אותה ולתרגל וזה עובד לטובתנו.

ניתן לעשות זאת גם בקבוצת תמיכה

לוקח זמן עד שמבינים מהי רמת האיזון הנכונה.וגם היום אחרי שנים של אימון אנחנו כל הזמן בתהליך של למידה והתנסות
מאוד חשוב לנוח בצהרים,זה מאריך את שעות הפעילות והאיכות שלהם. 
ישנם ימים יוצאים מן הכלל כמו נסיעה לכל היום ואז אין זמן ואפשרות למנוחה בצהריים.או ריבוי משימות שאי אפשר לדחות ,כי זה לא תלוי בנו.יש מאיתנו ציפיות ואחריות.
במקרים כאלה חשוב להיות מוכן, ולהכין את היום למחרת ,ליום רגוע .וגם את היום לפני, על מנת לצבור כוחות .
כמו להיכנס למיטה מוקדם מהרגיל,להכין כל מה שאפשר לאותו היום כמו בגדים,אוכל לילדים.ולהיעזר בבן הזוג ו\או הילדים.לא להתבייש לבקש עזרה.

מעבר לכך חשוב באופן כללי להכניס את הילדים לתמונה על מנת שיוכלו על בסיס קבוע לעזור במטלות הבית.זה נכון גם במצב רגיל לא רק במקרה שאימא או אבא חולים.
זה נותן להם הרגשה של שייכות  ונותן להם להרגיש בעלי ערך,מעבר לכך הילדים בדרך כלל רוצים לעזור, אבל הם לא יודעים מה צריך לעשות, ואנחנו נמנעים מלתת להם את האפשרות לעזור כי אנחנו נעשה זאת מהר יותר וטוב יותר,אך זו טעות
תנו לילדים שלכם לעזור לכם ,הם ירגישו טוב יותר וגם אתם.ואל תשכחו להודות להם ולשבח אותם על פועלם,זה יעלה את חינם בעינכם וייתן להם הרגשה נפלאה .הם גם עזרו וגם קבלו מחמאה.

כל המצב הזה יכול לפעול לטובתכם מכל הכיוונים
גם קבלתם עזרה וגם נמנעתם מלאמץ את עצמכם.
וזה גם מקרב בין כל בני המשפחה.

הכל תלוי באיזון בהרמוניה בי הדברים.
 וכל אחד צריך למצוא לעצמו את האיזון שלו
. איזון בין מנוחה לפעילות. בין עשייה אקטיבית לעשייה פסיבית..
באופן יזום לחלוטין למצוא יום קבוע בשבוע שהוא יום מנוחה לא רק שבת כי הרבה פעמים בשבת יש אורחים וארוחות יותר מושקעות וטיולים וכו,לכן שבת לא נחשבת יום מנוחה

 לסיכום:
בדיקה על בסיס יומי של המצב הכללי שלנו-אנרגיה,כאבים,מצב רוח
ותכנון היום בהתאם לכך
מציאת מקורות עידוד-ספר,סרט,חבר
סדר עדיפויות-מה באמת חשוב
מנוחה על בסיס יומי,שעוזרת להאריך את שעות הפעילות
 הקשבה עצמית-לבדוק עם עצמנו ,מה הגורם להחמרה-מצב ריגשי או אולי טיפול חדש אוכל חדש וכו
קבוצת תמיכה=רצוי להיות עם אנשים שמבינים אותנו
להיות הרופא של עצמי-ולהסתמך על מה שאני מרגיש
למצוא את האיזוןן בין פעילות למנוחה
יום בשבוע הוא יום מנוחה-לא בשבת


 מיצאו את כוחות הריפוי שלכם ושתפו אותי beyael1@walla.com-
 או בדרך הטלפון