המחלה כהזדמנות

 

   הלמידה היא חלק מחיינו. אנחנו כל הזמן לומדים, לא רק בבית הספר. אנחנו לומדים בבית הספר של החיים. אנחנו לומדים מהסביבה שלנו, מהילדים,  מהניסיון שלנו, מניסיון של אחרים ובעיקר אנחנו לומדים מטעויות של עצמנו..

איך נוצרת למידה? הלמידה נוצרת תוך כדי ניסוי ותהייה. אנחנו נתקלים במשהו שעוד לא התנסינו בו, משהו חדש.  בודקים את האופציות והאפשרויות שישנן על מנת להתמודד עם המצב החדש. מנסים ובודקים אותם.  אם זה מתאים מסתדר ומצליח לנו, יופי!

אם לא מצליח, מנסים אופציה או דרך אחרת..

כך אנחנו עושים בכל דבר ודבר בחיינו מהרגע שאנחנו נולדים.

.

מה קורה בזמן מחלה, משבר או קושי.
אותו הדבר .
אם זה מצב שאנחנו מכירים, סביר להניח שנפעל בדרך שהצליחה לנו, על מנת לחוות הצלחה נוספת.
ואם זהו מצב חדש שלא הכרנו עד כה. כאן נעשה ניסיונות חדשים ,עד שנגיע לתוצאה שמשביעה את רצוננו..

הלמידה והצמיחה באים בדרך כלל מהתנסויות חדשות שחווינו.
בדקנו אפשרויות,למדנו מה טוב ונכון עבורנו,הסקנו מסקנות ויצרנו תוצאות.

מכאן, הפרנו את עצמנו, גדלנו והתפתחנו- למדנו!

 

מטרתה של מחלה בראייה ההוליסטית היא ללמד אותנו על עצמנו.

כך פתאום באמצע החיים, חיים שגרתיים, נופלת עליך מחלה ..

 יש צורך להתייחס למצב החדש.

       
         המחלה דורשת התייחסות מאוד מקיפה ובאספקטים רבים על החיים: 

      יש צורך ללמוד על המחלה
     להבין מה המשמעות של התגית החדשה    שמחוברת  אלינו .
     יש צורך ללמוד שפה חדשה
      ללמוד ולהכיר את הסימפטומים, התרופות,  הטיפולים, סוגי הרופאים
      איפה נעשה כל דבר
      למי להאמין ובמי לסמוך

        ועוד כהנה וכהנה

               .
אבל את ההתייעצות הכי חשובה אנחנו עושים עם עצמנו

ובאיזה שהוא שלב תוך כדי, צצות שאלות כמו: למה אני ? למה עכשיו?  מה פתאום הדבר הזה צנח עלי בדיוק כשהדברים התחילו להסתדר? או בדיוק כשהכול קורס , נופל עלי עוד משהוא. האם יש לי את הכוח להתמודד עם זה כעת?  זה בכלל לא מתאים, אין לי את הכוח,  הזמן ותקציב לכך. וכולה.

.

 

האם חשבתם על המחלה פעם כעל משהו חיובי?
 הקונוטציה של מחלה היא שלילית בעליל..........

האם  ניתן לחשוב על המחלה כעל הזדמנות,

אז כמו שאמרנו החיים לא מזמנים לנו סתם התנסויות

ההתנסויות באות לעזור לנו, ללמוד, ולעבור לשלב הבא בהתפתחות שלנו, בצמיחה ובגדילה שלנו.

 

המחלה, אם נקשיב טוב, באה לספר לנו משהו.
היא אומרת לנו משהו. היא באה לספר לנו על עצמנו. היא באה לשפר את החיים שלנו.
אבל לא בדרך הנוחה.
 כי מי שיושב בכורסה כל היום, לא מגיע להצלחות והישגים. הוא מתנוון, השרירים שלו מתנוונים, המוח שלו מתנוון..

עלנו לצאת מאזור הנוחות,
 הגוף בא ומדבר אלינו, החיים מאלצים אותנו לשנות כיוון, לשנות אנרגיה, לשנות דרך, לשנות עשייה .

לעשות שינוי. .

 

 

המחלה או כל משבר שאנחנו עוברים בא כדי לתת לנו פרספקטיבה אחרת,
על עצמנו ועל החיים שלנו .
ואל לנו להתעלם מכך!
יש להתייחס לכך כעל נקודת מפנה בחיים
ועל הזדמנות נוספת על מנת לשנות דברים בחיינו, דרכי התנהגות, שינויים בהרגלי אכילה, מערכות יחסים לא טובות, עבודה שמתסכלת, דפוסי חשיבה שלא מועילים לנו וכולה..

המחלה או המשבר באים בעצם להגיד לנו שאפשר גם אחרת. ואולי אפילו טוב יותר..

הם מאירים את דרכנו בדרך שלא נוחה לנו
 אך אם היה נוח, האם היינו  עושים את השינוי?.

 

הקשיבו למחלה שלכם ולמה שהיא באה לספר לכם על עצמכם..

ובדקו עם  עצמכם, איך אתם יכולים לשנות ולשפר את חייכם, בעקבות הדיאלוג הזה..

הסתכלו על המשבר כעל הזדמנות פורצת דרך עבורכם, ולא משהוא שנכפה עליכם..

חישבו על המחלה כמורת דרך! ולא כעל עוד מטלה וקושי בחייכם.

ברגע שתפתחו לאפשרות הזו יצוצו עשרות אפשרויות של דרכי חשיבה אחרות שיובילו אתכם קדימה .
לאן? זה רק אתם תדעו, תוך כדי המסע.
החשוב הוא להיות קשוב למסרים והתובנות שהם מעבר למובן לאליו.

 

ובנימה אישית

בזכות המחלה שלי למדתי והתפתחתי מבחינה אישית למדתי דברים שלא הייתי מגיעה אליהם ללא הקושי,למדתי רפואה אלטרנטיבית שפתחה בפני את עצמי, ונהייתי אדם יותר שליו ורגוע יותר שלם עם עצמו.

ובעקבות זה ההתפתחות האישית שילבתי את היותי אחות, לידע האלטרנטיבי, ופתחתי את "המרכז להתמודדות עם מחלה" שמטרתו לעזור לאנשים כמוני להתמודד עם מחלתם.

אילולא המחלה וההקשבה שלי, וראיית המחלה כהזדמנות הייתי ממשיכה לשבת בבית ולבכות על מר גורלי ועל איך נגמרו חיי, עוד בטרם התחילו..

 

     המחלה היא הזדמנות לשיפור איכות החיים

     תפסו את ההזדמנות בידיים ושנו את חייכם!

 

אשמח לקבל את תגובתכם